יום איכות הסביבה חל ב 5 ליוני.  זה היום שבו כולנו משתפים סטטוסים ירוקים, מחייכים לתוך שתיל, ומזכירים לעצמנו שחשוב למחזר. אבל אם נשים רגע את הסיסמאות בצד, נשאר עם שאלה פשוטה, כואבת, אבל קריטית: מה קורה לכל הפסולת שאנחנו מייצרים – בכל יום, בכל בית, בכל עיר?

המספרים לא משקרים – אנחנו טובעים בזבל!

בישראל מיוצרים מדי שנה:

 🔹 6.2 מיליון טונות של פסולת עירונית ומסחרית.

 🔹 7.3 מיליון טונות של פסולת בניין – תוצאה של בנייה חדשה ושיפוצים.

 🔹 כל אדם בישראל מייצר בממוצע 1.77 ק"ג פסולת ביום כלומר: כ-54 ק"ג פסולת בחודש כ-646 ק"ג פסולת בשנה.

והכמות הזו רק הולכת וגדלה – בקצב של כ־1.8% בשנה, בהתאם לגידול באוכלוסייה.

300 דונם של זבל בשנה – וזה רק ההתחלה

כבר לפני עשור דווח שבישראל נקברים כ-300 דונם של פסולת באדמה בכל שנה. שלוש מאות דונם – של קרקע יקרה, שיכלו לשמש לחקלאות או מגורים – הפכו לאתרי הטמנה.  ולא מדובר רק בפסולת פלסטיק או תעשייה. חלק עצום מהאשפה שלנו הוא אורגני, כלומר: שאריות של מזון ובישולים, קליפות, עלים וירקות –דברים שיכלו להתפרק, להתחדש, או להפוך לקומפוסט מזין שיחזור לאדמה.

ועכשיו אני שואל את עצמי – איך הנתון הזה נראה היום? כשיש יותר צריכה, יותר בנייה, יותר אוכל מוכן – אבל עדיין מעט מדי אנשים שעוצרים לחשוב לאן הכל הולך.

 קומפוסט זה לא טרנד – זו תשובה

כמעט 40% מהפסולת הביתית שלנו היא אורגנית. וכשאנחנו זורקים אותה לפח הרגיל, היא מגיעה לאתרי הטמנה – שם, ללא חמצן, היא לא מתפרקת כראוי אלא פולטת מתאן – אחד מגזי החממה המזיקים ביותר. לעומת זאת, כשאנחנו מפרידים פסולת אורגנית וממחזרים אותה לקומפוסט, אנחנו לא רק מפחיתים את כמות הזבל – אנחנו מחזירים לאדמה חיים. אדמה שמזינה את הצמחים שלנו, את הגינות, את השטחים הפתוחים – ואותנו.

וזה אפשרי. גם בלי גינה. אפשר להתחיל מקומפוסטר ביתי, פינה במרפסת, מיזם קהילתי, או שיתוף פעולה עם שכנים.לא צריך להיות "ירוק מקצועי" – רק מישהו שרוצה לעשות שינוי אמיתי, מהבית.

למה קומפוסט הוא כל כך חשוב – בגינה, בבית ובחיים

קומפוסט הוא הרבה יותר משיטה חכמה למחזר שאריות – הוא לב פעיל של מעגל חיים בריא, גם בגינה וגם בתוך התודעה שלנו. כשהוא נכנס לשגרה, קשה להבין איך הסתדרנו בלעדיו.

הבחנה חשובה: שאריות מזון ≠ קומפוסט

כדי להבין באמת איך פועלת מערכת קומפוסט, חשוב להבחין בין שלושה שלבים שונים בתהליך:

שאריות מזון קליפות ירקות ופירות, שאריות עלים, לחם יבש, קליפות ביצים ועוד – אלו החומרים הגולמיים שמהם מתחילים את התהליך. בשלב הזה הם עדיין אינם קומפוסט, ולעיתים גם עשויים למשוך מזיקים אם לא יתופעלו נכון.

ערימת קומפוסט זהו התהליך עצמו: תערובת של שאריות אורגניות (רטוב) עם חומר יבש (כמו עלים יבשים, גזם, קרטון גרוס) שמתפרקת לאורך זמן. ערימה טובה צריכה אוורור, איזון בין "חום" ל"רטוב", ולפעמים סבלנות רבה. הערימה בשלב זה עדיין לא מוכנה לשימוש בגינה – היא "חיה", חמה ומתפרקת.

קומפוסט בשל זה השלב הסופי – חומר כהה, רך, ריח של אדמה טובה. אין בו זיהוי של מרכיבים מקוריים, הוא קריר ונעים למגע. זהו מטייב קרקע הטוב ביותר – מוכן לשימוש בגינה, מזין את הצמחים ומשפר את הקרקע.

 מה הקומפוסט נותן לנו?

– מפחית עד 90% מנפח ומשקל הזבל הביתי – פחות שקיות כבדות, פחות ריח, פחות יציאות לפח. – חוסך באנרגיה ובמשאבים – אין צורך בהובלה למטמנה, שריפה או קבורה. – מחזיר חיים לאדמה – הקומפוסט מעשיר את הקרקע ומעניק לצמחים תזונה זמינה, טבעית ובריאה. – יוצר גינה מניבה, פורחת ועמידה – כשיש קומפוסט איכותי, רואים את זה בשפע, באיכות וביופי של הצמחים. – מחולל השראה והתלהבות – גם לנו וגם לסביבה. מי שמתחיל לקומפסט – מתחיל גם לגדל. – מאיר זרקור על הרגלי הצריכה שלנו – תהליך הקומפוסט עוזר לנו לשים לב למה אנחנו זורקים – ולהפוך אותו למשאב.

בבוסתניקה, הקומפוסט הוא אבן יסוד. אנחנו משלבים אותו כמעט בכל גינה שאנחנו מקימים – גם בגינות גג ובמרפסות (באמצעות קומפוסט דחוס ומרוכז במיוחד), וגם בגינות קהילתיות ופרטיות שבהן הלקוחות שלנו כבר ממחזרים טונות(!) של שאריות אורגניות בכל רחבי העיר.

קומפוסט הוא האלכימיה שרק לאחרונה מגלים אותנה–הופך זבל לזהב, ומחבר אותנו חזרה לאדמה, לקצב הטבעי ולמעגל החיים. אז ביום הזה, שבו כולם מדברים על איכות הסביבה – אולי נבחר לא רק לדבר, אלא לעשות. אולי נתחיל מהקליפות, מהשאריות, מהפשוט – ונבין שדווקא במה שאנחנו רגילים לזרוק, יש כוח לתקן.