אחת השאלות שאני שומע הכי הרבה, היא גם שאלה שקשה לי לענות עליה כי התשובה שלי נשמעת כל כך רדיקלית לרבים מהאנשים.
השאלה הזאת, והתשובות עליה, מקפלות בתוכן עקרונות רבים שמובילים אותי בעשייה שלי, ותפיסת עולם שלמה שגולשת מעבר לגינת המאכל אל תחומים רבים אחרים בחיים.
אז נגיע לשאלה עצמה- איך נלחמים במזיקים בגינה אקולוגית?
התשובה הפשוטה היא - כשמגדלים גינת מאכל אקולוגית- אנחנו לא נלחמים במזיקים בגינה.
והתשובה היותר מורכבת היא - בגינה אקולוגית אין מזיקים. כל היצורים מוזמנים ומבורכים.
הם לא מזיקים- אלא חברים מועילים.
גינה אקולוגית היא מערכת שוקקת חיים, חגיגה מתפרצת בה כל היצורים החיים מוזמנים להשתתף.
בגינות המאכל של בוסתניקה אנחנו לא משתמשים כלל בחומרי הדברה וריסוס, ובפעם האחרונה שבדקנו, כל הגינות שלנו שופעות ומניבות ומעטים מאוד הצמחים שנפגעים ממתקפת מזיקים.
כאשר אנחנו באים לדבר על העובדה שבגינת מאכל אין צורך בחומרי הדברה, אנחנו צריכים לדבר על ההבדל המהותי בין מערכת אקולוגית מאוזנת לבין חקלאות תעשייתית מודרנית.
במאמר "גינת מאכל אקולוגית" דיברנו על המהות של גינה אקולוגית- על החשיבות של מגוון רחב של צורות חיים שתומכות זו בזו על מנת ליצור מערכת אקולוגית מאוזנת ומשגשגת.
כאשר המערכת האקולוגית חזקה ומאוזנת, קשה מאוד לאחד הזנים להזיק לזן אחר, להפך - ישנה הפריה מתמדת ויחסי גומלין סבוכים ומפתיעים בין כל היצורים במערכת- הצמחים והחיות.
בחקלאות תעשייתית, לעומת זאת, מתבצע גידול של מין יחיד בשטח גדול, כאשר השטח עובר עיקור והשמדה של כל המערכת האקולוגית. מצב כזה הוא מצב שבו מחלה מסוימת או מזיק מסוים יכולים להתפשט ולפגוע בכמות גדולה של יבולים, כאשר אין כוחות טבעיים שמאזנים את המזיקים, ולכן בחקלאות בקנה מידה גדול, של מינים יחידים, יש צורך מתמיד בהדברה.
המעגל ההרסני של המתת האדמה- גידול מין יחיד- דישון כימי וחומרי הדברה רעילים, הוא חיוני לתעשייה ורוב החקלאים התעשייתיים לא מודעים בכלל שאפשר גם אחרת, לכן רוב הירקות והפירות הנמכרים בעולם מלאים ברעלים ובאיכות ירודה. בתעשייה שבה רווח הוא העיקר אין מחשבה על בריאות האדמה, היצורים או אפילו התוצרת עצמה.
כשאנחנו יוצרים גינת מאכל אקולוגית, אנחנו משנים את התמונה - הרווח שלנו הוא אוכל אורגני נקי, בריא וטעים.
אנחנו מזמינים את בעלי החיים הקטנים אלינו לגינה, שבלולים, כנימות, שלשולים, דבורים, פרפרים, זחלים, חגבים, ציפורים, צבים וקיפודים, הם רק חלק מבעלי החיים שנשמח למצוא בגינה. כשהאדמה בריאה , הצמחים בריאים ובעלי החיים בריאים, הם מאזנים זה את זה וכך תמיד יש מספיק אוכל וחומרי הזנה לכולם, כולל לבני האדם. רצוי לזכור תמיד שאנחנו חלק לא מבוטל מן המערכת הזאת, וניתנת לנו הזכות גם לצפות עליה מבחוץ, לנהל אותה, להבין אותה ולהודות עליה.
אתם יכולים לאסוף את השבלולים ולהרחיקם מהגינה, אבל אם תעבדו על חוזק המערכת עצמה - לא יהיה לכם צורך בכך. אוכלוסיית השבלולים תהיה מאוזנת ולא תחסל את הצמחים.
כנימות לא יתקפו צמח בריא ויחלישו אותו , אלא יתרכזו על צמח שהיה חלש מלכתחילה- נשתל לא טוב, נחלש או סיים את עונתו- ובכך ירוכזו על השתיל החלש ולא יתפשטו על כל הצמחים. ישנם גם צמחים מושכי כנימות שמצליחים לגבור על ההתקפה ו"שוכבים על הגדר" בשביל חבריהם הצמחים האחרים בגינה.
גינה שנשלב בה צמחים מושכי מאביקים תהיה פוריה וחזקה יותר.
נוכחותם של שבלולים וחרקים שונים תמשוך ציפורים מסוגים שונות שיצמצמו גם הן את כמות המזיקים.
ישנן עוד דוגמאות רבות לקשרים בין כל היצורים בגינה, אנחנו יכולים לכתוב ספר שלם על המערכות החיות והקסמים המפתיעים שמתרחשים בכל אדנית שופעת. העצה שלנו היא פשוט להפסיק להדביר ולהתחיל להתבונן,
ללמוד מה מפר את האיזון במערכת שלנו ואיך אנחנו יכולים להכניס עוד בריאות וחוזק למערכת.
גידול של גינת מאכל הוא הסכמה לשינוי תפיסה, הסכמה שלנו כבני אנוש לתמיכה במערכת טבעית עדינה ומורכבת מתוך ענווה ופליאה.
בעיניי חלק גדול מהכיף בגינה הוא האורחים שמגיעים אליה, ההזדמנות לחלוק את האוכל שאנחנו מגדלים עם החיות הקטנות שרוחשות סביבנו, הזדמנות לפגוש זחל, חיפושית, ולארח יונקי דבש וצבים :)