"אני רוצה לתאר לכם את מה שאני מדמיין, כי אנחנו בטח מדמיינים שני דברים שונים." כך אני פותח כמעט כל תכנון. משפט פשוט, אבל הוא הבסיס לכל מה שקורה אחר כך: לפני שיש גינה, צריך ששני הצדדים יראו את אותה תמונה.

הקרקע מדברת ראשונה

עוד לפני שמדברים על צמחים, אני צריך להכיר את המקום עצמו. כמה שמש כל איזור מקבל ולאיזה כיוון היא נוטה, איזה חלק מהיום הוא בצל ואיזה בשמש ישירה, מה יש מתחת לדק, לאן הולכים המים כשיורד גשם, ואם יש בכלל ניקוז שעובד. בגגות ובמרפסות יש עוד שכבה: כמה משקל אפשר לשים, איפה נקודות המים הקרובות, ואיך הרוח נעה שם למעלה, כי רוח חזקה יכולה להרוס גינה יפה בערב אחד. רק כשהתשתית והתקציב מוסכמים, אפשר לרדת לפרטים, האם זה יהיה עץ אבוקדו או גרגר פנמה, פרח ורוד או צהוב, מלפפון או עגבנייה. 

גינה אחת, בלי חלוקה

בגינות שאני מתכנן, אין ערוגת נוי בצד אחד וערוגת ירקות בצד השני. תבלינים, ירקות, פרחים, שיחי נוי ועץ פרי קטן נמצאים באותו מרחב, כל אחד במקום שמתאים לו לפי השמש והתנאים. לא חלוקה לפי סוג, אלא גינה אחת שלמה.

הקצב של הגינה

רוב הירקות שאי פעם אכלתם הם חד שנתיים, יש להם עונה אחת ואז הם נעלמים. זה לא חיסרון, זה הטבע. אז הירקות הם החלק שמתחלף עם העונות, והתבלינים, אזוב, רוזמרין, טימין, הם הרב שנתיים שנשארים כל השנה. לצדם עץ פרי אחד קטן ומיוחד, גויאבה תותית או אסרולה, עם פירות שמפתיעים כל מי שרואה אותם בפעם הראשונה. עם קצת משחק גבהים, גבוה בינוני נמוך, מתקבלת גינה שלא נראית פעם מלאה ופעם ריקה, אלא כל הזמן חיה, גם במעברי העונות. 

הבחירה שקובעת הכול

להבין איזה זן באמת יצליח, זה הידע שלוקח שנים לצבור. יש הבדל גדול בין זן עגבנייה שמפותח לגידול בשדה פתוח לזן שמתאים למכל על מרפסת עם רוח ושמש חזקה מכיוונים לא צפויים. את הירקות אני מביא ממשתלה שכל מה שהיא עושה כבר חמש עשרה שנה זה לגדל ירקות, ואת עצי הפרי רק ממשתלה שמתמחה בעצי פרי, כי לכל אחד מהם יש ידע ספציפי שאין למשתלה מכירה שכל מה שהן עושות זה לקנות ולמכור ולרוב הזנים שם פחות טובים בכל התחומים. זה ההבדל בין צמח שנאבק לצמח שמצליח, ובגינה ביתית ההבדל הזה מורגש מההתחלה. 

ליווי שלא נגמר ביום השתילה

13 שנה של עבודה כזו לימדו אותי שהשילוב בין תשתית טובה לצמחי מאכל ונוי יחד, בשטחים קטנים ובמכלים, הוא כמעט חתימה שלי. אבל הרגע שבו שתי התמונות מהפגישה הראשונה באמת נפגשות, מגיע הרבה אחרי השתילה. שבוע שבועיים אחר כך אני חוזר לביקורת, בודק איך הצמחים מסתדרים עם המקום בפועל, לפעמים מזיז עציץ שקיבל פחות שמש ממה שחשבנו. ואחרי זה אני פשוט זמין, בלי שזה עולה כסף, כי חשוב לי שהגינה תצליח גם בעוד חצי שנה, לא רק ביום שהיא נראית הכי טוב. שולחים לי תמונה: אייל, מה זה הדבר הזה. ואני עונה, זה היביסקוס לתה, פה כדאי לגזום, את העלים היבשים של העגבנייה אפשר להוריד, ולפעמים אני שולח בחזרה שאלה, איך זה מסתדר עם ההשקיה, כי לפעמים הבעיה לא בצמח אלא במים. וככה, לאט לאט, התמונה שהייתה בראש בפגישה הראשונה הופכת למשהו שאתם כבר יודעים לגדל בעצמכם, ולא צריכים אותי כדי להבין למה עלה הצהיב. 

רוצים שהדמיון שלכם יהפוך לגינה שאוכלים ממנה?

תנו לגינה שלכם את הסיכוי הזה כבר היום. תתחילו בשיחה אחת, ותנו לנו לתכנן איתכם את המקום שמתאים בדיוק לכם.

בואו נהפוך את הדמיון שלכם לגינה אמיתית.